INVOCATION FOR PEACE

WORDS OF POPE FRANCIS

Vatican Gardens
Sunday, 8 June 2014

Photo Gallery

רבותיי הנשיאים,

בשמחה גדולה אני מקבל את פניכם ואת פני חברי המשלחות המכובדות המלוות אתכם וחפץ לקבלכם באותו סבר פנים בו קיבלתם אותי במהלך עלייתי לרגל לארץ הקודש אשר תמה לפני ימים ספורים.

אני מודה לכם ממעמקי ליבי על שקיבלתם את הזמנתי לבוא לכאן ולהתחנן יחדיו לאלוהים למתנת השלום. כולי תקווה שפגישה זו היא תחילתה של דרך חדשה בחיפוש אחר מה שמאחד, על מנת להתגבר על מה שמפריד.

אני מודה להוד קדושתו, אחי המכובד ברתולומאוס, אשר נמצא כאן לצדי על מנת לקבל את פני אורחים מכובדים אלה. השתתפותך היא מתנה יקרה, עזרה גדולה ועדות לדרך בה אנו, הנוצרים, הולכים לקראת אחדות מלאה.

נוכחותכם, רבותיי הנשיאים, היא אות גדול לאחווה, שאותה משיגים ילדיו של אברהם, וביטוי ממשי לאימון באלוהים, אדון ההיסטוריה, המביט בנו היום כבאחים זה לזה ורוצה להנחותינו בדרכיו.

פגישתנו למען בקשת השלום בארץ הקודש, במזרח התיכון ובעולם כולו, מלווה בתפילותיהם של אנשים כה רבים, מתרבויות, מולדות, לשונות ודתות שונות, אנשים שהתפללו בעבור פגישה זו ועתה מאוחדים עמנו באותה הבקשה. זוהי פגישה העונה על רצונם של כל העורגים לשלום וחולמים על עולם בו גברים ונשים יוכלו לחיות כאחים ולא כיריבים ואויבים.

רבותיי הנשיאים, העולם הוא ירושה שקיבלנו מאבותינו, אך בה בעת הוא הלוואה מילדנו: ילדים שעייפים ומותשים מעימותים וכמהים להגיע אל שחר השלום; ילדים המבקשים מאתנו לשבור את חומות האיבה וללכת בדרך הדיאלוג בעבור ניצחונן של האהבה והידידות.

כמו כן, רבים מדי מאותם ילדים נהיו לקורבנות חפים מפשע במלחמה ובאלימות, פרחים שנקטפו בשיא פריחתם. זוהי חובתנו להבטיח שקורבנם לא היה לשווא. זיכרונם נוטע בנו את האומץ לשלום, את הכוח להתמיד בדיאלוג בכל מחיר, את הסובלנות לשרטט, יום ביומו, את תולדותיו של דו-קיום בכוד ובשלום, לתפארת האלוהים ולטובת הכלל.

כדי לעשות שלום דרוש אומץ רב הרבה יותר מזה הדרוש לעשיית מלחמה. דרוש אומץ לומר כן למפגש ולא לעימות; כן לדיאלוג ולא לאלימות; כן למשא ומתן ולא לעויינות; כן לכיבוד ההסכמים ולא לפרובוקציות; כן לכנות ולא לצביעות. לכל אלה דרושים אומץ לב ותעצומות נפש רבות.  

ההיסטוריה מלמדת אותנו שאין די במאמצינו. יותר מפעם, היינו קרובים לשלום, אך עושה הרע (השטן) הצליח למנוע אותו בדרכים שונות. לכן אנחנו כאן, מכיוון שאנחנו יודעים ומאמינים שאנו זקוקים לעזרתו של האלוהים. אנחנו לו זונחים את מחויבותנו, אלא קוראים לאלוהים מתוך מחויבות עליונה כלפי המצפון שלנו וכלפי עמינו. אנחנו שמענו קריאה ועלינו לענות: הקריאה לשבור את מעגל השנאה והאלימות, לשבור אותה במילה אחת: "אח". אך כדי לומר מילה זו, עלינו להרים את עינינו למרומים, להכיר אחד בשני כבנים לאב אחד. 

לו, ברוחו של ישוע המשיח, אני קורא, ומבקש את תפילתה של מרים הבתולה, בת ארץ הקודש ואמנו.

ה' אלוהי השלום, שמע תפילתנו!

במשך שנים ארוכות ניסינו פעמים כה רבות לפתור את הסכסוכים שלנו באמצעות כוחותינו ואף בכלי הנשק שלנו; זמנים רבים של עויינות ואפלה; שפיכות דמים כה רבה; חיים כה רבים אשר התנפצו; תקוות כה רבות אשר נקברו ... אך לשווא. עתה ה', עזור לנו אתה! אתה הענק לנו שלום, אתה למדנו שלום, אתה תנהיגנו אל השלום. פתח את עינינו ולבבינו לתת לנו את האומץ לומר: "די למלחמה!", "המלחמה הורסת הכול!" חזק בקרבנו את האומץ לקיים מעשים ממשיים להשכנת שלום. ה', אלוהי אברהם והנביאים, אלוהי האהבה אשר ברא אותנו וקרא לנו לחיות כאחים וכאחיות, הענק לנו את הכוח להיות רודפי שלום בכל יום תמיד; הענק לנו את היכולת להביט בחיבה אל כל אחד מאחינו, אותם אנו פוגשים בדרכינו. עשינו מסוגלים להקשיב לבכיים של אזרחינו, המבקשים להפוך את כלי הנשק שלנו לכלי שלום, את פחדנו לאמון ואת המתחים שלנו למחילה.  הבער בליבנו את אש התקווה לנקוט בהתמדה ובסבלנות בצעדים לקראת דיאלוג ופיוס, כדי שלבסוף השלום ינצח. ושמלב כל אדם תגורשנה המילים הללו: מחלוקת, שנאה, מלחמה! ה', פרוק את לשוננו וידינו מנשקן. חדש את לבבינו ושכלנו, מי ייתן והמילה המובילה אותנו למפגש זה בזה תהיה "אח" ואורח חיינו יהיה: שלום (בעברית), פאצ'ה (שלום באיטלקית), סאלאם (בערבית)! אמן.